מהי המטרה?
בחסדים מרובים של הקב"ה, בנס אמיתי של ממש.. איש ואישה מקבלים במתנה גמורה – נשמה כפיקדון. בכי של אושר. נשמה, של תינוק או תינוקת, יהודיים. הם אמורים לשמור עליה מספר רב של שנים, בע"ה, להחזיק ולשמור, להאכיל ולפרנס, לתת את כל כולם.. באהבה אינסופית. וכל זה, ויותר משאפשר לתאר בכתב, עבור מה?! מהי המטרה העיקרית שלנו בגידול ילדינו? לאן אנחנו חותרים? אנחנו זוכרים בכלל? מהו הדבר הראשון בסדר העדיפויות, האם אנו יודעות בכלל?!
לעיתים הפיקדון היקר הזה מגיע עוד לפני שדמיינו, בגילאי ה-20 המוקדמות, ספק אם אנחנו מכירות את המילה אמא-טיטולים-אי שינה-צרחות וכו'… ועוד יותר ספק אם נדע איך לחנך ולדבר, לעזור בבעיות בחברה, בדיבור, בהתנהגות ועוד… וגם במקרה אחר, כשהפיקדון היקר מגיע ברחמים מרובים בגילאי ה-30 המאוחרות, שם אנחנו קצת יותר מעריכות, יותר מתונות, אולי שמענו יותר וכבר הספקנו לגדל כמה מהילדים של השכנות / אחיות.. אז כביכול יש לנו יותר ניסיון. אך גם שם, כשזה מגיע בתוך הבית 24/7 ישתבח שמו לעד, האתגרים הם מיוחדים במינם.. ובכל מציאות ובכל גיל, חייבות אנו לעשות חישוב מסלול מחדש, ולהבין מהו היעד שאנו דוהרות אליו.
מהי מטרת העל? אז ילדנו, גידלנו וטיפחנו, ופינקנו את הבכור, ועשינו טעויות רבות וניסינו לתקן, לטייח בעיות, ליישר מהמורות, לנשק ולחבק וללמוד, כמה שניתן, הכיצד למזער נזקים ולא להרוס את הקיים.
היעד החשוב שצריך לשים אל מול עיננו בחינוך – זה הקשר הטוב, האוהב והפתוח ללא תנאים, בין הורה לילד.
אז נכון, לכל גיל יש את מה שצריך להתמקד בו, ולעיתים ישנם זמנים שחשוב להשקיע כוחות בנושאים שונים ומגוונים. אבל בגדול, המטרה החשובה היא ליצור שיח פתוח ואוהב עם כל אחד, להשקיע בזה את המקסימום, שיהיה לך שביל פתוח לליבו של כל אחד ואחת מילדייך. שיהיה בינכם אמון וכבוד מושתת על אהבה גדולה. כל מה שמוביל לשם נטפח יותר ויותר, ונקטין את כל השאר. וודאי שלכל אמא יקרה יש את הדרכים היצירתיות להגיע לשם, רק צריך לזכור את החשיבות, ולהתפלל על זה. שבת שלום!
